בספרו הרביעי, ״אבא היה מכחיש שואה״, בוחן הסופר והעיתונאי יורי ינובר את מערכת היחסים שלו עם אביו שעבר את שואת אירופה בגטו ובמחנות הריכוז בפולין, ובעקבותיה את מערכת היחסים שלו עם העם היהודי כולו ועם אלוהים. ינובר דן ביחסינו עם אלוהים, ואיפה היה בשואה, ומהם היהדות והעם היהודי (אנחנו משפחה), ואיך נוקמים על טרגדיה ברמה קוסמית, ועל מה שהוא מכנה ״הפורנוגרפיה של הנצחת השואה״, וגם על ״אשליית השואה״ – קריאת תיגר על מהות התפיסה שלנו של סבלותינו, וההבטחה שיום יבוא ונבין מה באמת התרחש שם, בין 1939 ו-1945. "אבא שלי, שהיה ניצול אושוויץ, היה מכחיש שואה כי בשבילו היא הייתה מגרש משחקים מטורף, וסבא, שהיה חסיד גור, קפץ אל האש בשמחה ולא הבין מה זה בכלל השואה שכולם מדברים עליה״.