"נָכוֹן, אֲנִי בֶּאֱמֶת גְּדוֹלָה –
לְוַתֵּר עַל הַמּוֹצֵץ אֲנִי כְּבָר יְכוֹלָה!"
כָּךְ בְּכָל בֹּקֶר אֲנִי מַחְלִיטָה
וּמְסַפֶּרֶת לְמוֹמִי בְּקוּמִי מֵהַמִּטָּה:
"אַתָּה יוֹדֵעַ, מוֹמִי, אוּלַי כְּבָר הַיּוֹם
נִפָּרֵד זֶה מִזֶּה וְנֹאמַר שָׁלוֹם".

מוֹמִי מַקְשִׁיב, עָצוּב וְשׁוֹתֵק,
הוּא לֹא רוֹצֶה לִנְסֹעַ הַרְחֵק.
אַךְ כְּשֶׁמַּגִּיעַ הָעֶרֶב וְהַחֲשֵׁכָה יוֹרֶדֶת,
מִמּוֹמִי גַּם הַפַּעַם אֵינֶנִּי נִפְרֶדֶת.
מַחְזִיקָה אוֹתוֹ בַּפֶּה
וּמִמֶּנּוּ לֹא אַרְפֶּה.

ילדים רבים מתקשים להיפרד מהמוצץ המלווה אותם מיום היוולדם.
ספר זה עוסק בהתמודדות של הילד ושל המשפחה בפרידה מהמוצץ.
הסיפור משקף בבירור את הקשיים שבפרידה ונותן להורים כלי דרך נוספים שיקלו על הילד לעשות את הצעד.