בצל שיח הפיטנגו, בסמטה קטנה בלב העיר, נרקם קשר מיוחד במינו ולכאורה בלתי אפשרי בין שני אנשים שונים לחלוטין זה מזה, למעשה ההפך הגמור איש מרעהו. בלה, מורה קשישה בגמלאות שלא מכבר התאלמנה, אישה משכילה, סקרנית ועדינת נפש – ואריק, בשנות הארבעים לחייו, עובד מוסך, גמלוני, כבד פה ובעל קושי ביצירת קשרים חברתיים.
פרי הפיטנגו האדמדם, שממנו טועמים השניים, הופך לתיבת תהודה פנימית ועשירה, המשקפת את עולמם של בלה ואריק ויוצרת חיבור ודיאלוג בין שתי נפשות היוצאות יחד למסע משותף שיעצב מחדש את חייהם.
זה ספרה החמישי של כינרת מעיין.
קדמו לו הספרים: מסע אל הנפש (אוריון); עצי תה לא יפרחו כאן (גלים);
יום שני בחמש (גלים); קלפים במנזר (אוריון).