חורף 1990 גשום, קר וקודר במחנה צבאי שכוח אל בצפון רמת הגולן.

כבר כמה ימים אנו דשים בעינייני פילוסופיה והיום יש עוד הפתעה.
מסתבר שהמילואניק קטן המימדים עם זקן הפרא, העונה לשם ננסי הוא מומחה בקריאת כף היד.
לאחר בחינת כפות ידי הוא פוסק:
"אתה תכתוב , ייקח זמן עד שתגיע לזה,לפעמים זה יתסכל אותך
והרבה פעמים אתה תברח מזה, אבל לא יעזור לך – אתה תכתוב."
עבר כמעט חצי יובל – בין הזיהום המנטאלי שמשתלב על המוחות שלנו (משכנתא עבודה בית)
לבין החיים עצמם שעוברים תמיד מהר מידי, לקחתי פינה לעצמי.
ואז התחלתי לכתוב…