"יֵשׁ לִי חָבֵר מְיֻחָד…
חָבֵר דִּמְיוֹנִי, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ רַק שֶׁלִּי,
וַאֲנִי קוֹרֵא לוֹ אוּדִי'לֶה."
"חָבֵר דִּמְיוֹנִי זֶה….
שֶׁאַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתוֹ
וְ… בֶּטַח-בֶּטַח לֹא לָגַעַת בּוֹ.
הוּא נִמְצָא תָּמִיד קָרוֹב אֵלַי
וַאֲנִי מְסַפֵּר לוֹ הַ-כֹּ-ל."

הסיפור אודי והחבר הדמיוני שלו מספר על התנסויות של בדידות ושל חברות, ועל קשר של ידידות שצומח מהדמיון ומתוך הלב.