"כל יום, כשאני קם בבוקר,
אני לא אותו דבר…"

נועם הקטן מרגיש, שבכל יום שעובר הוא יודע יותר.
הוא מגלה שדברים שאסור לו לעשות בבית, מותר לו אצל סבא וסבתא.
סבא מספר לנועם סיפורים, וביחד הם עפים על כנפי הדמיון, עד הכוכבים ובחזרה.
נועם לומד שבכל בית יש חוקים והרגלים אחרים,
אבל מה שבטוח – בשני הבתים אוהבים אותו מאוד,
לפחות כמו שהוא אוהב את הכלב הלבן והצמרירי שלו, "כדור".

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר:
אני יודע יותר…"