הרומן בסך הכול רציתי להיות אימא מאת חנה כהן מגולל מסכת חיים שלמה שבמרכזה אישה, המתמודדת באומץ וגבורה עם טראומות ומשברים רבים הפוקדים אותה בזה אחר זה, עד שהקורא שואל את עצמו: ייתכן שכל אלה קורים בחייה של אישה אחת?
בשפה עשירה וחושפנית, מרתקת ומותחת, מתארת הסופרת את המשברים והקונפליקטים בין בנות לאבות, עקרות, נישואין כושלים, סודות אפלים, אימוץ, אמונות תפלות, עין הרע וכישופים.
כבר בתחילה שוקע הקורא בעולמה של הגיבורה, מלווה אותה במסע חייה ועוקב בדאגה אחר התבגרותה מתוך אמפתיה והזדהות, בוכה וצוחק עימה, נע יחד איתה במטוטלת שבין תחושות של בדידות, כאב, בושה, אשמה, חרטה, לבין אומץ, ביטחון עצמי וכבוד.
הקורא נחשף ללידות השקטות שהגיבורה עוברת זו אחר זו, “שבע יפול צדיק וקם” מתוך כל לידה שקטה היא משילה את הפגיעות  ויוצאת שוב למאבק על אימהות, ובכל מסע היא נחושה ואופטימית יותר מתמיד לממש אימהות, זוגיות ומשפחה.
חנה, אישה חזקה וחכמה שלוקחת אחריות ושליטה על הגה חייה. בשום שלב אינה מוותרת לעצמה ומגיעה בסוף לחוף מבטחים. יותר מכול חנה כהן ממחישה שיש בכוחם של אנשים לצמוח ולגדול מתוך משברים. מומלץ בחום!

פרופ’ שלמה קניאל