פרדיקס היה קצין בצבאו של אלכסנדר מוקדון וחברו הטוב. בכיבוש יהודה הכיר בירושלים את דבורה, נערה מחצצון תמר, היא עין גדי. השניים התאהבו ובאו בברית הנישואין, לאחר ששמעון הצדיק, הכהן הגדול, גייר אותו ונתן לו את שמו העברי – יצחק בן אברהם.

יצחק הלך אחר אהובתו לחצצון תמר, שם הפך מאיש מלחמה לעובד אדמה. עם השנים היה למנהיגה האהוב של הקהילה. לשניים נולדה בת שנישאה וילדה בן ובת. הבת ובעלה מתו בטרם עת, והסב והסבתא טיפלו בנכדיהם והיו להם כהורים. איש מבני הקהילה לא ידע על עברו של יצחק, אך כולם הבחינו שאינו נוהג כאחד מהם.

לאחר מות אשתו האהובה לא מצא יצחק טעם להמשיך את חייו בחצצון תמר. הוא החליט לחזור לכור מחצבתו, מוקדון, ולסיים שם את חייו. נכדו המסור יצא למסע יחד עם סבו. תוך כדי המסע המפרך נחשף סודו של יצחק טיפין טיפין, ולנכד נתגלו דברים מפתיעים אודות סבו.