הַגִּ׳ירָף שֶׁאָהַב לְנַצֵּחַ.
סִפּוּר קָסוּם עַל חֲבֵרוּת, קַבָּלַת הַשּׁוֹנֶה וַחֲשִׁיבוּת הַהִשְׁתַּתְּפוּת בְּמִשְׂחָק.
“כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרַי שׁוֹנֶה וּמְיֻחָד!
זֶה כֵּיף לְנַצֵּחַ, אֲבָל פָּחוֹת כֵּיף לְשַׂחֵק לְבַד…
אֲנִי רוֹצֶה מֵהַמִּשְׂחָק וְהַחֲבֵרִים לֵהָנוֹת.
הַהִשְׁתַּתְּפוּת חֲשׁוּבָה לִי יוֹתֵר מֵהַנִּצָּחוֹן!
אִם אֲנַצֵּחַ — נֶהֱדָר! וְאִם אַפְסִיד, אָז אַפְסִיד בְּכָבוֹד!
אֶמְחָא כַּפַּיִם לְמִי שֶׁנִּצֵּחַ וְלֹא עַל כָּל שְׁטוּת אֶתְוַכֵּחַ.“