עִסַּת נְיָר רָצְתָה לְטַיֵּל.
עָמְדָה לְיַד חַלּוֹן, רָאֲתָה אֶת הַצֵּל.
"מִי אַתָּה?" שָׁאֲלָה.
"אֲנִי הַצֵּל," לָהּ הוּא עָנָה.

זהו סיפור דמיוני, שבו עיסת הנייר והצל מנסים לברר את מהותם.
העיסה משתאה איך הצל משתנה,
והצל בתגובה עונה שגם לעיסה יש יכולות נפלאות של שינוי צורה, צבע וזווית.
איך משתנה כל אחד מהם?
את זאת תגלו בסיפור.

זהו ספר הביכורים של שוש מדר, מחנכת דורות של תלמידים, שנכתב על רקע עיסוקה בפיסול בנייר – חומר פשוט ואלמנטרי, שממנו ניתן ליצור עולם קסום ומופלא של צבע, צורה וכמעט תנועה.