בעמל יומו הוא איש הכימיה והביוטכנולוגיה. במהותו הוא אותו רומנטיקן חסר תקנה שחצה את הקווים, זה שסקרנותו אחזה בציצית ראשו וגררה אותו אל העולם של מדעי הטבע אך לא עלה בידה להכחיד אצלו את הנהייה אחרי החרוז התמים.
השירים יפים ונוגעים ללב. יש בהם ישירות, רגש כן ואהבת-יופי. יש בהם כמובן גם תום מסויים בכל הנוגע למעשה האומנות שבשיר, שמעט ניסיון וקריאה בכתבי הקדמונים [יהודה הלוי, ביאליק, אלתרמן, רביקוביץ…] היו מסירים מן השירים. אבל העיקר בהם הוא היכולת להגדיר רגש ולהביע אותו באורח כן ובלתי בנאלי. השיר הראשון [כל הנחלים…] הוא מקסים ממש, גבישי ומעניין ומצליח להעלות את המצב האנושי למדרגת סמל גדול. גם השימוש בפסיחה שם [שורה רביעית] הוא יפה מאד. והשיר האחרון, על אודות האם – גם הוא מרשים מאד, חרף כמה נפילות אל ניסוח לא מדוייק עד הסוף.
פרופ' אריאל הירשפלד מהחוג לספרות באוניברסיטה העברית
| סוג ספר |
|---|
