מָה עוֹבֵר עַל הַחִפּוּשִׁית הַקְּטַנָּה כְּשֶׁהַחֲלִיפָה הָאֲדֻמָּה עִם הַנְּקֻדּוֹת יוֹצֵאת מֵהָאָפְנָה? וְלָמָּה הַדְּבוֹרִים חוֹשְׁבוֹת שֶׁעָלֶיהָ לְטַגֵּן חֲצִילִים?
גַּלְיָה הַקְּטַנָּה לוֹמֶדֶת לִסְפֹּר. יַחַד עִם אַבָּא הִיא מוֹנָה אֶצְבָּעוֹת בַּיָּדַיִם, יָמִים עַד לַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל וְעוֹד. אַךְ מָה יִהְיֶה אִם לֹא יַסְפִּיקוּ הַמִּסְפָּרִים?
לָמָּה אַבָּא שֶׁל רוֹמִי-פַּרְצוּף-חָמוּץ אֵינוֹ מוּכָן שְׁוּם פּנִָים וְאֹפֶן לָעֲנוֹב אֶת הָעֲנִיבָה בּעִם הַמְּעֻיָּנִים? וּמִי יִשָּׂא אֶת אִמָּא כְּמוֹ שַׂק-קֶמַח עַד לַמְסִבּהָ?
עַל שְׁאֵלוֹת אֵלֶּה וַאֲחֵרוֹת תִּמְצְאוּ תְּשׁוּבוֹת בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר