ילדה מתחת לשולחן – כתב יד חשוב ובעל משמעות, התורם להבנה מחודשת של עומק שבר השואה והשפעתו על בני הדור השני. השירים כתובים מנקודת מבטה של ילדה המתגוררת בישראל, שהוריה, שורדי שואה, נושאים איתם את צלקות העבר לכל מקום. רחל חוזרת בכתיבתה לילדותה ומתארת דרך שיריה את אורח חייהם של שורדי שואה ושל ילדיהם, בני הדור השני. דרך מבט ילדותי מתארת רחל את שגרת החיים בשנים הראשונות בארץ ישראל לצד זיכרונות כואבים מהחיים שהיו ואינם עוד; התמודדות עם געגועים שאינם מרפים, האבל הכבד שיורד כשיום השואה מתקרב, ההתאקלמות המורכבת בישראל, לעגם של הילדים הצברים כאשר הם מגיעים לגן, והשלכות זיכרונות ילדותה על חייה גם היום כשהיא כבר סבתא לנכדים. כתב היד עוצמתי, קשה ומטלטל, לעיתים כמעט שלא ניתן לעיכול. הספר כתוב בדרך מקורית ואפקטיבית להצגת סיפור ילדותם של בני הדור השני. טקסט חשוב ובעל משמעות היסטורית מוסרית ואנושית. סיפור של דור שלא סופר – סיפורם של בני הדור השני.