בבוקרו של יום קיץ חם, בחודש יולי 1967 , העפילו שני נזירים נוצרים, האב יעקב מהולנד והאב תוֹמא מאמריקה, אל פסגת הר נטופה שבגליל. על הפסגה השוממה, החפה מכל מחסה ומקור מים, הם נטעו אוהל. זו הייתה תחילתו של "מִבדַד נטופה" — קהילה נזירית ששאפה לחיות בפשטות, חיי תפילה, התבוננות, לימוד ועבודה. הקהילה פתחה את שעריה בפני כל אדם וראתה עצמה כמקום מפגש לאנשי שלוש הדתות: נוצרים, יהודים ומוסלמים. החיים בה התקיימו תוך קִרבה וכבוד הדדי של כל איש כלפי דתו ודרכו השונות של רעהו. אנשים רבים מכל רחבי העולם, וגם ישראלים לא מעטים, פקדו את המקום, מי לביקור קצר, ומי לחודשים או אף לשנים אחדות, שבהם הצטרף אל חיי הקהילה.
בבוקרו של יום קיץ חם, בחודש יולי 1967 , העפילו שני נזירים נוצרים, האב יעקב מהולנד והאב תוֹמא מאמריקה, אל פסגת הר נטופה שבגליל. על הפסגה השוממה, החפה מכל מחסה ומקור מים, הם נטעו אוהל. זו הייתה תחילתו של "מִבדַד נטופה" — קהילה נזירית ששאפה לחיות בפשטות, חיי תפילה, התבוננות, לימוד ועבודה. הקהילה פתחה את שעריה בפני כל אדם וראתה עצמה כמקום מפגש לאנשי שלוש הדתות: נוצרים, יהודים ומוסלמים. החיים בה התקיימו תוך קִרבה וכבוד הדדי של כל איש כלפי דתו ודרכו השונות של רעהו. אנשים רבים מכל רחבי העולם, וגם ישראלים לא מעטים, פקדו את המקום, מי לביקור קצר, ומי לחודשים או אף לשנים אחדות, שבהם הצטרף אל חיי הקהילה.
| סוג ספר | |
|---|---|
| הוצאת ספרים | אוריון |
