“לג’ון וצ’ן גואנג היה קפה מוצלח. הם ישבו על גדות הנהר החוצה את העיר, מפריד בין מזרח למערב. ג’ון חשב שזה מקום לתיירים וכך חשבה גם צ’ן גואנג. הם צחקו. בעצם שנינו תיירים פה בעיר הגדולה, אמרו זה לזה. ג’ון מביט על הנהר שזורם למרגלותיו. עשרות ספינות שטות מצד אל צד, עטופות באור גדול, ירוק וכחול, מעלות ופורקות אנשים וסחורות. על שתי גדות הנהר נטועים ומלבלבים להם עשרות גורדי שחקים. ראשם נבלע בתוך העננים, ועל גופות הברזל עוטי שריון הפלדה שלהם רצות פרסומות ומאירות את שמי הליל באור יקרות. לאורך שתי גדותיו של הנהר, ממערב וממזרח, עומדים עכשיו עשרות אלפי אנשים וכמוהו חוזים בפלא. הם מפשפשים בתיק, מוצאים את המצלמה, מכינים את הפלאש, לוחצים על הכפתור ומצלמים, מבקשים לנצור את כל הזיכרונות. ג’ון רואה זוג שמצטלם. הם נראים מאושרים כל כך, הוא חושב. הלוואי שלי צ’יו הייתה פה עכשיו… “

“כמו סינית בשבילי” הוא אוסף של עשרה סיפורים, שלכאורה אין כל קשר ביניהם וכל אחד מתקיים ברשות עצמו. אך למעשה, בתוך כל אחד מסתתרת אישיותו של המחבר ותובנותיו מן השנים שטייל, למד ועבד בסין ובמזרח הרחוק. הספר מזמין את הקוראים להציץ לתוך חיי היומיום בכפרים, בעיירות ובכרכים הסואנים של סין בת זמננו ובמחוזות המזרח הרחוק ומציע חיבור מסקרן בין מזרח ומערב .