הַצְדָּעָה לַמַּעֲרֶכֶת
נִקַּח מִכֶּם אֶת שְׁעוֹת הַשֵּׁנָה,
הַמִּלִּים שֶׁתַּגִּידוּ
תִּהְיֶנָה מִלִּים קְבוּעוֹת, לֹא שֶׁלָּכֶם,
נִקַּח אֶתְכֶם מֵהַבַּיִת,
מֵהַקָּפֶה, מֵהַמּוּסִיקָה שֶׁאַתֶּם אוֹהֲבִים,
וּמִמַּגָּע אֲמִתִּי.
מַגָּע אֶפְשָׁר רַק מִמְּבוּכָה אוֹ בִּפְגִיעָה,
וְאִם נִפְגַּעְתְּ,
נַגִּיד… מִישֶׁהוּ נָעַל אוֹתָךְ בַּמִּקְלָט, נַגִּיד
נִשְׁכָּב עָלַיִךְ בַּמִּקְלָט, נַגִּיד
אָה… אֵין לָנוּ מָה לְהַגִּיד.
אַתֶּם רַשָּׁאִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַרְבַּע הַמִּקְלָחוֹת שֶׁלְּמַטָּה,
אֶפְשָׁר עִם כַּפְכַּפִּים אוֹ בְּלִי.

קייטלין, אמנית יוצרת ופרפורמרית, באוסף חדש של שירה ופרוזה לירית, עשר שנים לאחר יציאת הספר הראשון שלה, צעקות (אוריון, 2011).
גם באוסף זה מתגלה קייטלין בכנותה יוצאת הדופן, הקשה לעיתים לעיכול.