כְּתִיבָתִי זֹאת הִיא אִישִׁית. אֵינָהּ דּוֹמָה לִכְתִיבָתִי הָאָקָדֵמִית. הִיא פְּשׁוּטָה, יְשִׁירָה וּבָאָה מֵהַלֵּב. הִיא מְבַטֵּאת הֶבְזֵקִים שֶׁל הִלְכֵי נֶפֶשׁ שֶׁנָּבְעוּ מִתּוֹכִי בְּמַהֲלַךְ הַשְּׁנָתַיִם הָאַחֲרוֹנוֹת. הִיא מַרְאוֹת מִזִּכְרוֹנִי, הִיא נוֹפֵי יַלְדוּתִי, הִיא אַרְצִי, הִיא חֲבֵרַי מְקוֹמוֹת וַאֲנָשִׁים. הַמִּלִּים שֶׁלִּי אוֹמְרוֹת מָה שֶׁאֲנִי חוֹוָה בְּיָמַי אֵלֶּה. הֵן רוֹאוֹת, מִתּוֹךְ הַהַרְגָּשָׁה. גַּם אִם לִפְעָמִים שְׁמוֹת הַתֹּאַר מַפְרִיזִים מְעַט, הִיא מְבַטֵּאת אוֹתִי נֶאֱמָנָה. הִיא מִמֶּנִּי. הִיא שֶׁלִּי.  

הַכְּתִיבָה בִּשְׁבִילִי הִיא הֲוָיָה מִכּוֹחָהּ שֶׁלָּהּ. הִיא שׁוֹמֶרֶת עָלַי וּמַחֲזִירָה אֵלַי אוֹתִי, אֶת הֲגִיגִי נַפְשִׁי וְאֶת תְּמוּנוֹת חַיַּי.

זַכּוּת הַנֶּפֶשׁ

רִפְרוּפָהּ הֶעָדִין

וּמַנְגִּינָתָהּ הָרַכָּה

הִרְחִיקוּ זֶה מִכְּבָר

מֵעֵבֶר לַמִּלָּה.

מֵאֲחוֹרֵי הַמִּלִּים

נֶחְבָּא שִׁירִי

מְחַפֵּשׂ בָּהֶן מַחֲסֶה.