תִּשְׂמְחִי הַבֹּקֶר, הִתְעוֹרַרְתְּ.

כִּתְבִי חֲלוֹם, אִם חָלַמְתְּ.

תִּשְׂמְחִי, יוֹם טוֹב זֶה יִהְיֶה

תַּרְגִּישִׁי שֶׁזֶּה בָּטוּחַ, לֹא כַּנִּרְאֶה.

הָעֲבוֹדָה תִּזְרֹם בְּקַלּוּת,

וּבַלִּמּוּדִים הַכֹּל יִהְיֶה פָּשׁוּט.

אַתְּ חֲרִיפָה וּבְקַלּוּת יְכוֹלָה לִמְצֹא

הֲיִי אַתְּ, וְתוּ לֹא.

 

תִּזְכְּרִי לְצַלֵּם רְגָעִים יָפִים

כָּאֵלּוּ שֶׁעִם הַזְּמַן קְצָת שׁוֹכְחִים.

תַּרְאִי רַק אוֹתָךְ וְאַל תַּשְׁוִי לַאֲחֵרִים

וּבְחַיַּיִךְ,

אַל תְּפַחֲדִי מִכָּל מָה שֶׁכֻּלָּם אוֹמְרִים.

יְצִירָתִיּוּת יֵשׁ בָּךְ וְהַכֹּחַ לְבַדֵּךְ לִבְרֹא

הֲיִי אַתְּ, וְתוּ לֹא.

 

תַּגִּידִי תּוֹדָה לְדַרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם

עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ, עַל כָּל מָה שֶׁקַּיָּם.

אַל תְּפַחֲדִי מִמָּה שֶׁעוֹד יָכוֹל לָבוֹא

הֲיִי אַתְּ, וְתוּ לֹא.