"שלושה גברים בשנות השבעים המאוחרות שלהם מחדשים קשר לאחר עשורים רבים של נתק. שלושתם אלמנים. שלושתם חווים את משבר החיים ללא בנות זוג.
האם יצליחו לפתוח דף חדש? האם יוכלו לקיים חברות המשכית גם לנוכח משקעי עבר מימי ילדותם?
שלושת גיבורי הספר חיו במהלך ילדותם בקיבוץ, שניים מהם כבני הקיבוץ, והשלישי, שהגיע ללא משפחתו לקיבוץ אחרי שהוברח בגפו ארצה מסוריה לפני קום המדינה, שהה שם מספר שנים. שלושתם חוו את חווית הגידול במסגרת החינוך המשותף בקיבוצם. שני בני הקיבוץ העבירו את מרבית יומם, מיום לידתם, בבתי ילדים ונפגשו עם הוריהם לשעתיים שלוש ביום. השלישי הגיע מאוחר יותר, אבל זכה למשפחה מאמצת ולחברות בחברת הילדים.
במהלך ילדותם חוו הילדים חוויות רבות, חלקן חיוביות, אך חלקן קשות.
אחד הילדים, גדי, הצטיין בלימודיו, למד רפואה והתקדם עד לתפקיד של מנהל מחלקה בבית חולים. שני, אביתר, פנה ללימודי ההנדסה והפך ליזם קיבוצי מצליח, והשלישי, דודי, ילד החוץ, חזר לחיות עם משפחתו בעיר, התמחה במכונאות רכב ופתח מוסך מצליח. השלושה נפגשים בסדירות, אך משקעי העבר מטילים את צילם. שלושתם מחליטים להצטרך ביחד לדיור מוגן. האם יתמידו? ולבסוף, דמות רביעית, חברת ילדות, חוזרת לתמונה ומאפשרת לסיפור להסתיים במילים "חזרנו למקום שבו התחלנו".
לחץ כאן לקריאת ביקורת על הספר מאת אריק בלום
לחץ כאן לקריאת ביקורת על הספר מאת ד"ר אילנה מאור
לחץ כאן לקריאת ביקורת על הספר מאת יהודה בגן