ציפור האל – ספרו הרביעי של חנוך כרמון הוא תמהיל של סיפורי חייו וסיפורים של אחרים, המשלבים בתוכם שירים שהשתחררו מדם ליבו. יצירתו נובעת משאיפתו העמוקה להמשכיות חייו לאחר מותו. חנוך מאמין כי אין הכרח למות מוות קליני כדי לממש את האתגר החיים החדשים, וזאת גם ללא אמונה באלוהים ובגלגול נשמות. בספרו הוא מת ונולד מחדש, כל זאת בעודו חי וקיים. הוא רואה התגלות חווייתית של מעין גלגול נשמות מעולמו הקודם אל חייו החדשים העכשוויים. בעיניו, המוות הוא הורדת מסך על חיי העבר שלו לקראת הליכה לפרק חדש בחייו, המתאפיין בתהליך של תיקונים ושיפורים במידותיו. מצבו הנפשי והרגשי לפני ההתגלות לשינוי חייו היה מוצף בתחושת אובדנות ובייסורי תופת, הוא הרגיש שהכול קורס בתוכו וסביבו. בשיא הייאוש הוא הביע משאלה אחרונה – למות ולהיוולד מחדש.
האם צלחה דרכו? האם יש אמת בגילוי האפשרות למות ולהיוולד מחדש?
האם לאחר התהליך הוא אכן אדם מתוקן ומשופר?

יש חיים לאחר החיים, ולא חיים לאחר המוות.

חנוך כרמון הוא אב לשניים וסב לארבעה, בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובחינוך ותואר שני במנהל עסקים. חנוך מצייר בצבעי אקריליק ומפסל בקרמיקה.